<h1>או"ז הלכ' עירובין סימן רט"ז</h1>
<h2>דף קד.</h2>
מתני' ממלאין מבור הגולה בגלגל ומבור הגדול [בגלגל] שניהם היו בעזרה. הגולה כך שמו. וממלאים מהם בשבת במקדש אבל לא במדינה ומבאר הקר ביו"ט ולא בשבת בגמ' מפרש מאי ניהו כדפרי' לקמן. עולא איקלע לבי רב מנשיא אתא ההוא גברא טרף אבבא הקיש על הדלת באגרופו והשמיע קול אמר מאן האי ליתחל גופיה דקא מחיל שבתא דקא סבר עולא כל אולודי קלא אסור א"ל רבא לא אסרו אלא קול של שיר הנשמע כעין שיר בנעימו' ובנחת וכן המסקנ' כרבא. והא דתנן ממלאין מבור הגולה בגלגל בשבת במקדש אין במדינה לא ואוקימנא לאו משום אולודי קלא אלא גזיר' שמא ימלא לגינתו ולחורבתו מתוך שממלאין בו בלא טורח אתי להשקות בו גינתו וחורבתו.
אמר רב יהודה א"ר נשים המשחקות באגוזים בשבת וביו"ט אסור וא"ר יהודה א"ר נשים המשחקות בתפוחים בשבת וביו"ט אסור ואוקימנא טעמא משום אשוויי גומות כשמשחקי' באגוזים ובתפוחין לגלגלן דרך מדרון ומכות זו על זו כדרך שמשחקות הנשים אתי לאשויי גומות להכין דרך לגלגול האגוז והתפוח. הלכך אסור לשחוק בפסח בבצים לגלגלם במקום מדרון משום אשויי גומות.
<h2>דף קד:</h2>
וממלאין מבור הקר ביו"ט אבל לא בשבת. מאי בור הקר אמר רב יהודה אמר שמואל בור שהקירו עליה דברים והתירוה כשעלו מן הגולה הוצרכה להן ונמנו והתירוה ובטלו תקנת השבות ממנה למלאות הימנה בגלגל ולא התירו אלא אותה לבדה. הקירו לשון קריאה שהביאו בה ראיות לדבריהם שיש בהם כח לעקור שבות מפני דוחקן. מיתיבי לא כל הבורות הקרות אמרו אלא זו בלבד ואי אמרת שהקירו עליה דברים והתירוה אמאי זו בלבד האיך יקראו לשאר בורות בור הקר הרי לא הקירו דבריהם אלא על זו ומדקאמר בור הקר פשיטא דהיא לחודה שרי. אלא אמר רב נחמן בר יצחק על שם באר מים חיים שנאמר כהקר בור מימיה כן הקרה רעת' וקרי לה בור הקר לשון מקור כמו שמעיין נובע מתחדש והולך ומוסיף תמיד כן רעתם. בור כמו באר. גופא לא כל הבורות הקר אמרו אלא זו בלבד וכשעלו בני הגולה חנו עליה והתירוה נביאים שביניהם חגי זכרי' ומלאכי ולא נביאים שביניהם [התירו] להם אלא מנהג אבותיהם בידיהם באותו הבור.
